(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ההתקפות החוזרות ונשנות של הצבא הישראלי על ציוד המשמש לשיקום ועל מתקנים אזרחיים אחרים בדרום לבנון לאורך שנת 2025 מפרות את דיני המלחמה, והן לכאורה פשעי מלחמה.
תושבים ונציגי רשויות מקומיות אמרו לארגון Human Rights Watch כי ההתקפות פגעו במאמצי השיקום וביכולתם של עשרות אלפי עקורים לחזור לבתיהם בדרום לבנון. בין אוקטובר 2023 לינואר 2025 ניזוקו קשה או נהרסו למעלה מ-10,000 מבנים באזור.
לדברי רמזי קייס, חוקר לבנון בארגון Human Rights Watch, "במהלך הפסקת האש כיוונו כוחות ישראליים התקפות בלתי חוקיות נגד ציוד ומתקנים הקשורים לשיקום". "לאחר שהפך עיירות גבול רבות בדרום לבנון לעיי חורבות, הצבא הישראלי מקשה כעת מאוד על עשרות אלפי תושבים לבנות מחדש את בתיהם ההרוסים ולשוב לעיירותיהם".
ארגון Human Rights Watch חקר ארבע התקפות על אתרים הקשורים לשיקום, ובהן שלוש התקפות על שישה אולמות תצוגה חיצוניים ועל מתקני תחזוקה לדחפורים, מחפרים וכלים הנדסיים כבדים בעיירות דיר סיריאן, אל-מסילחה ואל-אנסאריה בדרום לבנון, וכן התקפה של מפעל מלט ואספלט בסיניא. בתקיפות, שבוצעו בין אוגוסט לאוקטובר 2025, חודשים לאחר שהוכרזה הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו לפחות 11 בני אדם.
חוקרים ביקרו באתרים וראיינו 13 אנשים, ובהם בעליהם של מתקני האחסון והתחזוקה, ראשי ערים, מנהל במפעל המלט והאספלט, קבלן ממשלתי ושלושה עובדים בארגון בינלאומי לא ממשלתי המספק סיוע בדרום לבנון. ארגון Human Rights Watch בחן גם מסמכי מלאי וחוזים שמסרו לו בעליהם של שלושת האתרים.
ארבע ההתקפות השמידו למעלה מ-360 כלים הנדסיים כבדים, לרבות דחפורים ומחפרים, וכן מפעל לאספלט ומלט. בעליהם של אתרי הציוד ההנדסי הכבד אמרו כי מכרו או השכירו ציוד באזורים שונים בלבנון, וכי חלק מהכלים ההנדסיים שמכרו או השכירו שימש לעבודות שיקום אזרחיות, לרבות פינוי הריסות.
"אנחנו לא יכולים אפילו לפנות את ההריסות [מהאתרים שלנו] כי אנחנו חוששים שאם נפנה אותן, עוד כלים הנדסיים שמשמשים אותנו לפינוי ההריסות יותקפו", אמר איבראהים כרים, בעל אתר בדיר סיריאן. "אז הנה, הזזנו את ההריסות במו ידינו".
כוחות ישראליים פרסמו הצהרות בנוגע לכל אחת מההתקפות, ולפיהן הציוד והחומרים שהותקפו שימשו את חיזבאללה, ו"אפשרו" לארגון "לבנות מחדש" או "לשקם" את "נכסיו", את "פעילותו" או את "תשתיתו" או "נועדו" לאפשר זאת, בלי להציג פרטים כלשהם.
ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות לקיומן של מטרות צבאיות בתוך האתרים או בסביבתם. החוקרים הצליחו לאמת כי חלק מהציוד המכני ומהאספקה שימשו למטרות אזרחיות. החוקרים לא הצליחו לקבוע בוודאות למה שימשו כל הציוד והחומרים שהותקפו, אך לא מצאו כל ראיות לכך ששימשו את חיזבאללה למטרות צבאיות.
בעלי המפעל והעובדים אמרו כולם כי לא ידעו אם הם עובדים עם הזרוע הצבאית של חיזבאללה. הם ציינו כי בדרך כלל הם אינם שואלים את לקוחותיהם על השתייכותם הפוליטית, ושהם מוכרים ומתקנים ציוד מכני כבד לכל מי שמבקש את שירותיהם.
לחיזבאללה יש גם זרוע צבאית (הידועה בשם "ההתנגדות האסלאמית", או "אל-מוקַאוַמַה אל-אִסלאמייה") וגם ארגונים לא צבאיים, כגון מפלגה פוליטית, מוסדות בריאות וארגוני רווחה. כמו מפלגות פוליטיות לבנוניות אחרות, יש לחיזבאללה אלפי חברים שאינם מעורבים מעורבות פעילה בשום היבט של פעולותיה הצבאיות.
עם זאת, אפילו במקרים שבהם ציוד הנדסי אזרחי נמכר לאנשים בעלי קשרים לחיזבאללה או תוחזק עבורם, אין בדבר כשלעצמו כדי להפוך את האתרים האלה או את הציוד למטרות צבאיות לגיטימיות.
על בסיס הראיות שאסף ארגון Human Rights Watch, התרומה האפשרית שהציוד והאתרים שהותקפו היו עשויים להעניק ליכולת הצבאית של חיזבאללה היא עמומה או קלושה מכדי להפוך את האובייקטים האלה למטרות חוקיות. התרת התקפות כאלה עלולה להפוך למעשה את כל הציוד המכני הכבד והמפעלים המייצרים חומרי בנייה למטרות צבאיות המותרות לתקיפה.
גם בשטח הפלסטיני הכבוש התקיפו כוחות ישראליים שוב ושוב התקפות בלתי חוקיות ציוד כבד ששימש לשיקום ותשתיות אזרחיות חיוניות אחרות ופגעו במאמצי השיקום.
ב-3 בדצמבר שלח ארגון Human Rights Watch לצבא הישראלי מכתב ובו פירט את ממצאיו והציג שאלות. הצבא הישראלי הגיב בשאלה, שעליה השיב ארגון Human Rights Watch, אך לאחר מכן לא סיפק הצבא הישראלי מענה נוסף לשאלות שהוצגו.
המחקר המוסמך של הצלב האדום הבינלאומי בנושא דיני המלחמה המנהגיים קובע כי צדדים לוחמים רשאים לתקוף רק מטרות צבאיות לגיטימיות. כלומר, אובייקטים שמטבעם, מיקומם, מטרתם או השימוש בהם "תורמים תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית ושהריסתם, תפיסתם או נטרולם, באופן מוחלט או חלקי, בנסיבות המתקיימות באותו הזמן, מקנים יתרון צבאי מובהק".
עצם האפשרות שציוד עלול לתרום תרומה עתידית בלתי מוגדרת למטרות צבאיות, כגון בניית ביצורים, אינה הופכת אותו למטרה צבאית לגיטימית. אנשים המורים לבצע התקפות מכוונות על אובייקטים ותשתיות אזרחיים נושאים באחריות לפשעי מלחמה.
על בעלות בריתה המרכזיות של ישראל, לרבות ארצות הברית, בריטניה וגרמניה, לפעול בדחיפות כדי ללחוץ עליה להפסיק את כל ההתקפות על אובייקטים אזרחיים ועל מאמצי השיקום, לרבות באמצעות השעיה מיידית של סיוע צבאי ומכירות נשק לישראל והטלת סנקציות ממוקדות על גורמים שיש נגדם חשדות מבוססים לביצוע פשעים חמורים. על רשויות המשפט של לבנון ליזום חקירות פנימיות של פשעים בינלאומיים חמורים, ועל הממשלה להצטרף לחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהגיש הצהרה המקבלת את תחולתה של סמכות השיפוט של בית הדין לפני תאריך ההצטרפות, לרבות החל מ-7 באוקטובר 2023 לפחות.
"חזרתם של עשרות אלפי עקורים לבנוניים לבתיהם ולכפריהם תלויה ביכולתן של ממשלות ללחוץ על ישראל להפסיק את התקפותיה על מאמצי השיקום", אמר קייס. "עליהן להשעות מייד העברות נשק לישראל ולהטיל סנקציות ממוקדות על אנשים שנגדם יש חשדות מבוססים לביצוע פשעים חמורים ומתמשכים".
